ישראלית ויווניה נפגשו בבית קפה באתונה…

ישראלית ויווניה נפגשו בבית קפה באתונה…

כשעלה הרעיון להיפגש עם נציגות הפורום היווני באתונה, בנות הטים הכי גדול ביוון,

לא הצלחתי להבין איך לא חשבתי על זה קודם.

אני אמנם לא ילידת יוון, אבל 4 שנים מילדותי ביליתי עם משפחתי באתונה,

במסגרת רילוקיישן של אבי שעבד אז באל על. גדלתי באתונה ולמדתי בACS,

בית הספר האמריקאי ביוון, אכלתי ונשמתי יוון, ונהניתי מכל רגע!

יוון היא בשבילי, לכן, כמו בית, והמפגש החוזר עם המדינה, האנשים, השפה, הכל

(הייתי בה פעם אחרונה לפני 15 שנה), היה מרגש מאין כמותו.

המראות, הרחובות, הבתים, האנשים, האוכל, הנופים,

ממש נופי ילדותי, תחושה שליוותה אותי מהרגע הראשון שנחתתי ביוון ועד השיבה הביתה.

מה היתה ההפתעה הכי גדולה עבורי?

שאני מבינה יוונית, ושיש לי אוצר מילים לא קטן ,

יחסית למישהי שמעולם לא דיברה את השפה…

למדתי בבי"ס אמריקאי באתונה ולא יצא לי מעולם למעשה לדבר עם אף אחד יוונית. 

 

כשהלכתי ברחובות אתונה, בפלאקה ובגלריות, גיליתי עבודותיד נפלאות ממש,

מהיבשת ומהאיים, של משפחות עם מסורת רבת שנים של יצירה,

דברים שכמובן, כילדה, לא הייתי מודעת אליהם באמת.

 

את הפגישה עם נציגות הצוות היווני הגדול ביותר באטסי, Etsy Greek Street Team, עזרה לי לארגן

לא אחרת מקפטן הטים Nafsika, בעלת חנות לתכשיטים בעלי השפעה בוטנית מן הטבע באטסי.

יחד איתה חיכו לי מעצבות נוספות בעלות חנויות באטסי:

דפנה , ג'ורג'יה, דפני ופולינה שיחסית חדשה באטסי.

מטרת הפגישה עבורי היתה להכיר מוכרות נוספות מאטסי,

ללמוד על חיי היצירה והמכירה שלהן ברשת

וללמוד על ההתנהלות המקומית והגלובלית של המכירה אונליין  דרך נסיונן ועיניהן של מוכרות

שאינן ישראליות.

 

מסתבר שאנחנו מאד דומות, בטמפרמנט, בכשרון, בעשייה, אבל יש כמה הבדלים מהותיים, שנובעים לאו דווקא

מהבדלים גאוגרפיים, אלא יותר מהכיוון של הסביבה הפוליטית כלכלית...

אז מה היה לנו?

הטים היווני מונה כ1300 מוכרות באטסי (לשם השוואה,

הטים הישראלי הגדול ביותר, EtsyIsrael, אותו אני מנהלת יחד עם רולי וגליה מונה נכון לכתיבת שורות אלה, 1130 מוכרות),

ויש טים נוסף שמאגד בתוכו מוכרות מסלוניקי שבצפון.

בפועל, לא יותר מ20-30 מוכרות ממש פעילות בטים היווני, וגם אצלנו זה כך. ניתן, אגב, לכתוב ביוונית בפורומים ובטימז באטסי,

בעוד שבעברית זה אפשרי אבל המערכת לא בנויה לתמוך בעברית, אין יישור לימין וזה לא נח.

את הטים הקמתי בזמנו במטרה לאגד מוכרים ומוכרות ישראלים באשר הם, מטרתו של הטים היווני היא קידום הדדי, ולכן 

בנות הטים מתארגנות לירידים ומכירות ביחד, הן שוכרות חלל משותף ומציגות בו, נפגשות אחת לכמה זמן, מציגות ביחד בגלריותוהעובדה שהן מוכרות באינטרנט

מייחדת אותן מהרבה חברות שלהן שאינן עוסקות במכירה אונליין בכלל.

 

נושא המכירה אונליין ביוון בכלל, והמכירה מהבית בפרט, נחשבים, שימו לב טוב, למכירה רגילה לכל דבר,

כאילו יש להן חנות אמיתית. ובשל כך, על כל מי שרוצה למכור מהבית לשלם מיסים, ביטוחים ואלוהים יודע מה עוד, עוד לפני שמכרה משהו בכלל!

 לאור המצב הכלכלי המאד עגום ביוון, גזירה כזאת היא כמו לשים רגל מראש למי שמנסה לצוף מעל המים. לא, זה כמו לשים לו אבן על הראש.

נשמע היה לי לא הגיוני, האמת היא שחשבתי שאני לא שומעת טוב…ממש מכעיס.

 

תהליך השגשוג של חנות מקומית לקח אצלן בממוצע כשנה- שנה וחצי. תחומי היצירה של הבנות זהים לתחומי היצירה אצלנו.

ג'ורג'יה, שהגיעה למפגש עם בנה, מוכות קישוטי נייר מקסימים ורקמות נאיביות. היא סיפרה לי שאחרי תקופה ארוכה שהחנות דשדשה,

פתאום התחילו לה מכירות של עשרות מוצרים בחודש,

וכיום היא עומדת על כ60-70 מכירות בעונה הכי חמה באטסי.

 

מה אתן עושות כדי לקדם את החנות? שאלתי.

התשובות היו מאד מוכרות, ופעילות ברשתות חברתיות שלטה בראש הרשימה- טוויטר,

טמלבר, דפים עסקים בפייסבוק, פינטרסט שולט ביד רמה,

יחד עם חידושים ומעורבות חברתית בתוך אטסי עצמו.

הן סיפרו לי שאם הן מפסיקות את הקידום ברשתות החברתיות  מיד הן רואות צניחה במכירות.

ברור להם ללא צל של ספק, שתקשורת עם הלקוחות שלהן היא מפתח כאן, יחד עם שיפור מתמיד של התמונות.

הן סיפרו לי על עבודה אינטסיבית על התמונות בחנות

בסבבים חוזרים ונשנים. מוכר מאד לא?:-)

 

סיפרה לי דפני, יווניה שגרה עם בעלה השף בבחריין, ומשם היא מנהלת את החנות המתוקה שלה באטסי,

סיפרה שיום אחד היא קיבלה הזמנה מישראל.

הכינה את המוצר, ארזה יפה וניגשה לדואר.

אממה, ההיא מהדואר מסתכלת עליה ואומרת לה- אי אפשר לשלוח לשם דברים.

מה זאת אומרת אי אפשר?, דפני שואלת אותה

אי אפשר! אין לנו שום דרך להעביר לשם דואר!

איך זה יכול להיות?? היא שואלת אותי, כן?

מבחינתם אנחנו לא קיימים, הסברתי לה, היה מוזר לשמוע את זה מהצד השני,

במיוחד שכאן אפשר להיעזר בשירותי הדואר הצרפתי לשמלוח דברים למדינות …מסוימות.

אז בהפוך זה לא עובד 🙂

 

הדגש של הבנות היה שחנות מצליחה היא חנות שבה עושיםכל הזמן. סיפרו לי על בנות רבות שלא מאמינות

שמישהו יסתכל בכלל על עבודות יד, שמישהו יקנה אותם, והן לא עושות דבר כדי למכור משהו באמת.

המחוביות לחנות, ההפעלה שלה, זה משהו שדורש התייחסות מאד רצינית לעסק הזה, יש להן תכניות עבודה,

והן לא מניחות לחנות , הן בפעילות קידום תמידית. הן עושות אוצרות, משתפות את חברות הטים, איך אמרה

Nafsiki?: גיליתי שכשאני מוסיפה מישהו למועדפים, ועושה לייק לזאת, ועוקבת אחרי ההיא, זה נותן לי הזדמנויות נוספות חשיפה

עד שזה "תופס". זה מה שקרה לה עם מוצר אחד שהעלתה לפינטרסט, מישהו צירף אותו לאלבום, ואז עוד מישהי ועוד אחת

והוא קיבל תפוצה ויראלית שהתניעה גלגלי מכירות בחנות שלה. וזה קרה לא מזמן ואחרי תקופה של חודשים רבים של השקעה בעסק.

 

למוכרות שאיתן נפגשתי יש בלוגים, הן מגיבות בבלוגים אחרים, הן הבינו שלשבת ולחכות

שקונים יגלו אותן- זה באמת לא עובד.

 

מאד בדומה אלינו, הן התלוננו על השינויים הרבים באטסי, על התכיפות של השינויים, ועל ההפתעות חדשות לבקרים:-)

רובן אינן בוגרות בתי ספר לעיצוב, היה להן תחביב והן החליטו לפתח אותו, וכך גם חברות רבות שלהן- שזה משהו

שהפתיע אותי מאד, ולא בגלל שחייבים לעבור בית ספר לעיצוב כדי למכור עבודות יד,

יותר הפתיעה אותי העובדה שהרב אינו "מעצבים" רשמיים, דבר ששונה מאד מהנוף המקומי בו יש לנו

מאות בוגרי מוסדות ללימודי עיצוב שיוצאים לשוק מדי שנה- שם הבנות הגיעו מרקע של כלכלה, סטטסיטיקה(!) אדריכלות ועיצוב פנים:-).

 

 ואיך אני מסכמת?

היה מרתק! הבנות שפגשתי מאד דומות לי, לנו, והחיבור היה מיידי, ואין לי שום ספק שגם יימשך.

 

חשוב מאד ללמוד את השוק המקומי, לכולנו, מכיוון ששיתופי פעולה הן הבסיס לצמיחה

של כל עסק! אבל לא פחות חשוב להכיר ולראות מה קורה סביבנו,

בעיקר למי שפועלת גם ברמה הבינלאומית!

וכמה שלפעמים, לא ממש נורא ואיום להיות מוכרת ישראלית בשוק הגלובלי- עלויות הקמת עסק קטן הן לא גבוהות,

הדואר עובד יחסית טוב, הוא מגיע לב פינות העולם והעלויות שלו לא גבוהות יחסית,

והתחושה שלי היא שיש כאן הרבה יותר פרגון לעבודה מהבית ולקידום אמהות מאשר שם,

שזה לא משהו זניח כלל.

 

אני רוצה לעודד את מי שקוראת כאן ליצור קשר עם מוכרות נוספות באטסי ובחו"ל

הטים הישראלי הוא מקום מצוין להתחיל, והעולם גדול, אפשר להכיר ולהיפגש גם עם מוכורת מהעולם כולו,

זה משהו שעוזר לחבר אותנו לקהילה הענקית באטסי, ובהחלט יכול לעורר שיתופי פעולה מענינים!

אז לאן את טסה ועם מי את מתכוננת להיפגש בקרוב??:-)

 

לימיצ

 

 

 

 

 

אהבת את התוכן? הירשמי לקבלת תכנים נוספים וטיפים למייל האישי שלך... זה חינם!

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

*