משכירה לעצמאית – אפשר להתכונן לזה

להתעורר כל בוקר לבוקר הראשון של שארית חיינו זה משהו שאנחנו עושות כל בוקר.

להתעורר בבוקר הראשון בכל הקריירה שלך ולדעת שזה הבוקר הראשון שלך כעצמאית

זה כבר משהו אחר.

איך הופכת מישהי שהיתה שכירה כל חייה, ולא משנה באיזה תחום: מעצבת בסטודיו,

עורכת דין, מזכירה במשרד, ראש צוות פיתוח בהייטק, בודקת תוכנה, נציגת שירות,

מנהלת רווחה, מוכרת בחנות פרחים – לבעלת עסק עצמאית?

 

הרבה גלגולים עברתי בחיי כשכירה, בתחומים מגוונים, מעניינים יותר ומעניינים פחות.

עבדתי בבית אופנה, באולפני טלוויזיה, בסטארטאפים ובחברות הייטק גלובליות.

עשיתי מגוון תפקידים בחיי, בחלקם ניהלתי רק את עצמי, בחלקן ניהלתי עובדים

ובחלקן ניהלתי ספקים.

באיזשהו שלב, דווקא בשנים שהפכתי לאמא, התחלתי לפנטז על עסק משלי.

הפנטזיה הפכה מהר מאד למציאות שכהקמתי חברה בע"מ עם חברה ומכרנו תכשיטים

בעבודת יד בכל העולם. לאחר מכן היה לי ג'ימבורי כמה חודשים, חברה לבגדי תינוקות

וילדים עם שמות אישיים, וזה בערך השלב שבו נאלצתי לשוב ולהיות שכירה,

כי להקים עסק זה לא זבנג וגמרנו,

זה בודאות לא עיצוב לוגו וכרטיס ביקור, וכדי שהוא יצליח צריכים הרבה מאד דברים

לקרות, ואת כולם אני מסכמת במילה אחת (בעצם שתיים:-):

ראייה עסקית.

יש אנשים שנולדים עם זה. הם לא רבים, אבל יש כאלה. רובנו נולדים עם תכונה מיוחדת

אחת לפחות, כמו חוש טעם וריח מחודדים במיוחד, הבנה מאד טובה של עולם הצבעים,

יכולת הכלה ואמפטיה, הצטיינות במספרים ועוד.

ויש אנשים שלא נולדו עם ראייה עסקית, וכל עוד הם לא רוצים לפתוח עסק,

(ולפתוח חנות באינטרנט זה עסק לכל דבר) כדאי להם מאד ללמוד את זה לפני שהם

קופצים למים העסקיים…

איך אני יודעת את זה?

כי הייתי שם. ועכשיו אני פה.

"שם" זה במקום של המעצבת, של היוצרת, של הטכנאית של העסק שלי.

ו"פה" זה במקום של בעלת עסק, שמקימה אותו בדמותה , מנהלת אותו שיהיה בדמותה,

ואחראית על כל מרכיביו בדיוק כמו שאני אחראית על עצמי ועל חיי ילדיי.

 

בסדרת הפוסטים שנקראת משכירה לסטארטאפיסטית אני הולכת לתעד את מה שקרה

בין ה"שם" ל"פה". זה מתחיל בפוסט הזה, ביום הראשון שלי כעצמאית במשרה מלאה,

לאחר שאתמול עזבתי את הDAY JOB האחרון שלי.

 

חשוב לי התיעוד, מכיוון שביום הראשון שלי כעצמאית המשכתי לעבוד בעסק שלי,

ולא מצאתי את עצמי בוהה על עצמי במראה ונתקפת פאניקה קיומית.

 

ליום הזה, שבו אני קמה בבוקר ונכנסת כמו כפפה לעבודה שאני הכי אוהבת בעולם

אני מתכוננת כבר תקופה ארוכה. אני לא יכולה לתאר את התחושה

לקום בבוקר ולעבוד רק במה שמענין אותי, בקצב שלי, בעסק שלי!

וכן, לא התבלבלתי – מהבוקר אני ממשיכה לעבוד על העסק שלי,

למרות שאתמול סיימתי את עבודתי כשכירה בהייטק אחרי 9 שנים.

 

אם את מזדהה עם מה שכתבתי, אני שמחה לשתף איתך עם רשימת הטיפים שלי

שהולכת וצוברת מידע:

וזה טיפ מספר 1 למי שרוצה להגיע בשלווה וברוגע ליום האחרון שלה כשכירה:

עליך להתכונן ליום הזה.

במיוחד אם עברת את גיל 40, במיוחד אם את אמא, במיוחד אם את גרושה או חד הורית.

ואפילו אם לא חשבת אף פעם להיות עצמאית- בעולם של היום מחובתך לדעת בבהירות

כבר במהלך עבודתך כשכירה מה היית הכי רוצה לעשות בעולם הזה לא רק נתנו לך??

ומשם, רק מהמקום שבו את יודעת בוודאות שתרצי לעסוק במה שזה לא יהיה 24/7,

תוכלי לייצר לך בטחון כלכלי לעתיד.

 

אז משימה מספר אחת עבורך היא לשאול את עצמך: מה אני הכי אוהבת בעולם לעשות??

זו אבן הפינה שאת מניחה עבור העסק שלך, ומהיותה אבן, היא תצטרך לעבור עוד ליטושים

וענינים, אבל תתחילי לגלגל בראש ולחשוב.

מוזמנת לשתף כאן למטה בתגובות:-)

 

לימיצ

אהבת את התוכן? הירשמי לקבלת תכנים נוספים וטיפים למייל האישי שלך... זה חינם!

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*


*